חוסר מודעות עצמית מעכבת הגשמה עצמית

תלמידה שלי היא מאחרת כרונית, ואיך נאמר?.... לא כולם מתים על זה.
לפני כמה חודשים היא רבה עם אדם שיכול היה להמשיך ולקדם אותה רבות בתחום המקצועי.
עכשיו היא רבה שוב, עם אישה שיכלה להמשיך ולקדם אותה רבות בתחום האישי.
בשני המקרים היא טוענת שהם 'לא יכלו להכיל אותה', וש'האהבה שלהם אליה כנראה שלא מספיק גדולה'.
היא אומרת גם שהיא 'לא היתה מודעת לכך שהיא פגעה בהם'. זה משקף העדר של מודעות עצמית. אם היתה לה מודעות עצמית גבוהה היא היתה אולי אומרת: 'התנהגתי לא יפה'; 'הייתי לא בסדר'; 'פגעתי באנשים שעזרו לי.'
 

למה מודעות עצמית גבוהה זה לא כדאי

כי מודעות עצמית גבוהה זה אומר לראות את הדפקות שלך. זה לראות איפה היית לא בסדר.
וזה לא נעים, בטוח...
אבל יש עוד פנים למודעות עצמית.
 

מודעות עצמית גבוהה ואשמה

עוד סיבה לוותר על מודעות עצמית היא האמונה (המטופשת?) שאם 'אני לא מודע/ת לעצמי' אז גם 'לא התכוונתי', או במלים אחרות – 'אני לא אשם/ה'.
וזה נראה לכם נכון?
זה באמת משנה אם פגעתי באנשים כן מתוך מודעות עצמית או לא מתוך מודעות עצמית?
זה באמת משנה למי שנפגע?
אשרי המאמין שכן...
 

אז למה מודעות עצמית גבוהה זה כן כדאי?

אם ננהג בעיניים עצומות מה יקרה?
נעשה תאונה!
ואם נתנהג בעיניים עצומות מה יקרה?
בלגנים...
כשהעיניים שלך פקוחות ואת מסתכלת ורואה את הדרך שבה מתקדמים החיים שלך – זוהי מודעות עצמית!
 

סיכום: מודעות עצמית היא שליטה על החיים

המשמעות האמיתית של מודעות עצמית היא להיות בשליטה על החיים שלך.
לפקוח עיניים, לראות מה קורה, לשבת באמת ליד ההגה של החיים שלך, ולקבוע לאן הם יתקדמו.
מודעות עצמית זה לא תמיד נוח, זה בטח לא תמיד קל, ויש אנשים שמוותרים בכייף על התענוג.
מה איתך?
 
אם גם את כבר גילית שמודעות עצמית יכולה לקדם אותך המון בהגשמה עצמית –
מוזמנת ליצור איתי קשר (:
© מיכל רון, פברואר 2010