העצה הכי טובה לטיפול במחשבות טורדניות

הדרך הכי טובה לטפל, כעזרה ראשונה ודחופה, במקרים של מחשבות טורדניות – היא כתיבה! קודם כל לכתוב!
אפשר לכתוב על מחשב או על דף – לפי מה שעובד לנו טוב יותר.
אני יודעת שזה בטח הדבר האחרון שבא לך לעשות כרגע, אבל הנה 4 סיבות למה ממש כדאי לך עכשיו לשבת ולכתוב את המחשבות הטורדניות שרצות לך בראש.
 

4 יתרונות הכתיבה כטיפול ראשוני במקרה של מחשבות טורדניות

• הכתיבה מאטה את הקצב
• הכתיבה מאפשרת פורקן רגשי
• הכתיבה עושה סדר בדברים
• הכתיבה מאפשרת לנו לראות את הדברים בצורה ברורה יותר.

1.האטת הקצב של המחשבות הטורדניות

מחשבות טורדניות משקפות העדר עגינה, העדר קרקוע, או חוסר של חיבור לקרקע.
במלים אחרות – יסוד אויר משתולל, ואיבדנו קשר עם האדמה, כמו חשמל שמשתולל ומסכן אותנו כשאין הארקה.
הכתיבה מעגנת את המחשבות הטורדניות ונותנת להן גשמיות, או במלים אחרות – מחברות אותנו שוב לאדמה, ואז קל לנו יותר להתאזן, והמחשבות הטורדניות נרגעות.
 

2.פורקן רגשי של מחשבות טורדניות

מחשבות טורדניות משקפות לעתים קרובות מועקה רגשית, ולכן כשפורקים את הרגשות האלו – למשל עי כתיבה, גם המחשבות הטורדניות נרגעות.
זו הסיבה לכך שתכופות כשאנחנו סובלים ממחשבות טורדניות, נדמה לנו שהטיפול הטוב ביותר, מה שהכי יעזור לנו, יהיה שיחה עם מישהו – אבל אנשים תכופות דוחים אותנו כשאנחנו במצב כזה, משום שזה מצב לא מאוזן, ומאוד קשה להכיל אנשים שמפריעות להם מחשבות טורדניות.
לכן בדרך כלל הכתיבה היא פתרון ככ טוב – כי הוא תמיד זמין, ואנחנו לא צריכים בשביל לכתוב אף אחד אחר.
בנוסף, כשאנחנו כותבים לעצמנו אפשר לכתוב הכל – פחדים, כעסים, עצב.
כשאנחנו מספרים לאנשים אחרים את תוכן המחשבות הטורדניות שלנו, או אפילו כותבים להם, צריך לכתוב 'יפה', מסודר, ברור, ואנחנו גם פוחדים מהתגובה שעלולה להתעורר אצלהם כשידעו על המחשבות הטורדניות שלנו.
כשאנחנו מדברים עם אנשים הרבה פעמים ההשפעה היא שלילית (ור' למה לא כדאי לספר לחברים). או שלא מבינים אותנו, או לא מכילים אותנו, וכד'.
לעומת זאת, הנייר סופג הכל ושומר על הפרטיות שלנו, ללא קשר למה נכתוב, וכך אנחנו זוכים להקלה גדולה מהמחשבות הטורדניות.
יתרון נוסף של הכתיבה כטיפול במחשבות טורדניות, היא שהכתיבה מאוד עוזרת לטפל במחשבות טורדניות גם בטווח ארוך.
 

3.סדר ובהירות במקום מחשבות טורדניות

כשכותבים, פתאום – במקום מחשבות טורדניות, תכופות הולכים ומתבהרות לנו המחשבות, וגם מה שקורה הולך ומתברר. פתאום אפשר לשים לב לכל מיני דברים -

• מה אני מרגישה;
• מה אני צריכה;
• הצדדים השונים של הסיפור;
• החיבור של מה שקרה להיסטוריה האישית שלי ולדפוסים שלי (ור' גם אופי ודפוסי התנהגות) ;
• אפשרויות פעולה שונות שיש לי;
• ועוד.

 
הסדר, הבהירות, והראיה הצלולה של החלק שלנו לעומת החלק של האחרים, ההבנה של מה שאני צריכה, לאן אני רוצה להגיע, ומה אני יכולה לעשות – כל אלה הולכים ותופסים את מקומן של המחשבות הטורדניות, ככל שמתמידים בכתיבה.
לאחר שקצת התחברנו שוב לקרקע ופרקנו את הרגשות שעכרו את התודעה שלנו, המחשבות הטורדניות קצת נרגעות ואנחנו מרגישות קצת יותר טוב, ואז אפשר להתחיל לראות את הדברים בצורה ברורה.
וחוץ מזה, גם המחשבות גם מפסיקות להיות טורדניות.
 

סיכום: הסיבה למחשבות טורדניות והטיפול במחשבות טורדניות

הסיבה האמיתית שעומדת מאחורי מחשבות טורדניות היא שתכופות יש משהו שאנחנו צריכות לראות או להבין, משהו שמצוי על סף ההכרה שלנו, אבל מפחיד אותנו לראות את זה, או שזה לא נוח, ואז, במקום לדעת דברים שלא נוח לנו לדעת ולהצטרך לקבל החלטה בנדון, אנחנו מעדיפות לאפשר למוח שלנו לעבוד שעות נוספות – במה שנקרא מחשבות טורדניות.
זה מצב מאוד לא נעים ואנחנו סובלות – אבל זה כנראה יותר נוח לנו, ובפועל – זה מה שאנחנו מעדיפות, במקום לראות ולדעת את אותו מה שמנסה לעלות למודעות שלנו.
 
© מיכל רון, אוגוסט 2008