במי לבחור - טיפול פסיכותרפיה או פסיכולוג קליני

זה אולי לא יפה, אבל הרבה פעמים, כששואלים אותי על כך, אני אומרת שחלק נחמד ונכבד מהתלמידים שלי הגיעו אלי אחרי שנים רבות של טיפולים אצל פסיכולוג קליני או פסיכיאטר. אחת התלמידות שלי, לדוגמא, שהגיעה כי 'שלחו אותה', הכריזה בתחילת הפגישה הראשונה שלנו שעלי לדעת שהיא כבר 'מאוכזבת טיפולים'. הודיתי לה על השיתוף, ושאלתי אם אפשר להתחיל לעבוד?
היום היא עצמאית ומנהלת את העסק שתמיד רצתה לפתוח לעצמה, היא נשואה באושר ואם לילדים מקסימים, ותאמינו לי שזה לא לקח הרבה זמן...
איך קורה שטיפול פסיכותרפיה מצליח איפה שפסיכולוג קליני או פסיכיאטר נכשלים?
איך את יכולה לוודא שתצליחי בטיפול, ואיך הורסים טיפול פסיכותרפיה.
 

טיפול פסיכותרפיה מבטיח תוצאות!

רופא השיניים שלי שאל אותי לגבי אחוז ההצלחה שלי בטיפולי הפסיכותרפיה – בכמה מהמקרים אני אכן מצליחה לעזור. אמרתי לו שאני יודעת שזה נשמע רע, אבל ב-100%. הוא הודה בפני שזה אכן נשמע רע.
שאלתי אותו מה אחוז ההצלחה אצלו, או אצל כל סנדלר, חשמלאי או מהנדס ממוצע?
אם אנחנו יודעים מה אנחנו עושים ואנחנו עושים את זה, אין שום סיבה שלא נראה תוצאות!!! לא היינו מוכנים לבוא לרופא השיניים במשך שנים פעם בשבוע ולא לראות תוצאות, נכון?  או לחשמלאי? או לאינסטלאטור?
אם את/ה הולכ/ת לבעל/ת מלאכה שיודע/ת את מלאכתו, את אמורה לראות תוצאות!!!
כן, גם בטיפול פסיכותרפיה!
 

עודף סבלנות בתהליך פסיכותרפיה

כן, כן, יש דבר כזה!
תלמיד אחר, שבא לעבוד על החרדות שלו, סיפר לי בפגישה הראשונה שהוא היה כבר 10 שנים בטיפול פסיכולוגי!!!
הרגשתי רע מאוד – עבורו. באותו הרגע פשוט עצרתי הכל, אמרתי לו שאם הוא לא רואה הבדל משמעותי תוך חודשיים או שלושה של עבודה, אני אומרת לו כבר עכשיו שזה לא יעבוד.
או במלים אחרות: אם זה עובד, זה עובד מהר!!!
תוך סדר גודל של 12-10 פגישות בטיפול פסיכותרפיה את/ה בהחלט אמור/ה לראות שינוי משמעותי בחיים שלך!!!
אז כן, צריך את הסבלנות לחכות כמה חודשים של טיפול עד שרואים תוצאות, אבל לא שנים ):
 

כדי שטיפול פסיכותרפיה יעבוד – צריך לעבוד

בפרקי אבות כתוב: 'לא יגעתי ומצאתי – אל תאמין', וזה נכון גם לטיפול פסיכותרפיה.
במילה 'טיפול' חבויה משמעות סמויה, כאילו 'המטופל' יכול להשאר במצב של קציצה, ו'המטפל' יעשה את כל העבודה. לכן אני לא משתמשת במילה טיפול, אלא במילה של ליווי, הדרכה, או הוראה.
אם אנחנו לומדים משהו חדש, עושים את העבודה ומיישמים אותו, לא יכול להיות שלא נראה תוצאות!!!
לכן בפרקי אבות כתוב גם: "יגעתי ולא מצאתי – אל תאמין. יגעתי ומצאתי – תאמין!!!"
ואגב מצב של קציצה – למי שאין כוח, כן אפשר לעשות תהליך, אחר, עי טיפול בהילינג.
 

בטיפול פסיכותרפיה כדאי לפעמים לעשות, גם אם לא מבינים

תאוריות זה דבר יפה, גם תאוריות של פסיכותרפיה.
הבעיה עם תאוריות זה שכל זמן שלא בודקים אותן, אי אפשר לדעת אם הן נכונות.
תאוריה יכולה להשמע נפלא ולא לעבוד, בעוד שכל מיני נסים שיצרתי עם תלמידים
נשמעו מופרכים מלכתחילה, אבל הם עובדים, חיים, תוססים ומעצימים עד עצם היום הזה את האנשים שמשתמשים בהם.
טיפול פסיכותרפיה מאפשר לעשות דברים שבטיפול פסיכולוגי רגיל לא עושים – תרגילים, עבודה רגשית, טכניקות שונות, ועוד דברים משונים שעושים ניסים.
גם אם זה לא נשמע הגיוני, לפעמים כדאי לקפוץ למים וללמוד לשחות....
(ובטעות, 'פליטת קולמוס' – כתבתי 'וללמוד לשמוח'...)
 

חבל להיתקע בדעות, אמונות ודפוסים ישנים

אם ממשיכים לעשות תמיד את אותו הדבר, מתוך אותן העמדות, על-בסיס אותן הנחות היסוד - מה הפלא שמקבלים תמיד את אותן התוצאות?
אם רוצים תוצאות אחרות, כדאי לנסות במסגרת הפסיכותרפיה דרכים חדשות.
אם נעשה 'עוד מאותו הדבר' נקבל 'עוד מאותו הדבר'. לכן טיפול פסיכותרפיה כרוך בלנסות דברים חדשים. סקרנית?
 

טיפול פסיכותרפיה הוא המסגרת הטובה ביותר להתייחס לרגשות שלנו

לפעמים השלב הכי קשה בטיפול פסיכותרפיה היא לגרום לאנשים להאמין לרגשות שלהם ולהתייחס אליהם בכבוד.
ככ חינכו אותנו להאמין בסבל ולדבוק בו, עד שלפעמים לאנשים קשה להאמין שאם זה לא מרגיש להם טוב, אז זה באמת לא עושה להם טוב.
בטיפול פסיכותרפיה לומדים שמותר לרצות, שמותר לכעוס, שמותר להרגיש את מה שמרגישים.
 
מלמדים אותנו לחשוב יותר מדי, ופחות מדי לשים לב למה שאנחנו מרגישים בלב, ולמה שאנחנו מרגישים בגוף, וחבל. יש לכם מושג לכמה התקפות לב זה גורם???
טיפול פסיכותרפיה עוזר לאנשים שוב להתחבר למה שהם מרגישים, לכבד את זה, לתת לזה מקום, ולדעת איך להשתמש בזה לתועלתם.
 

טיפול פסיכותרפיה הוא המקום לצאת מהדרמות

כמו שיש אנשים שחושבים שרק מה שהגיוני עבורם הוא האמת,
יש אנשים שחושבים שהרגש, ורק הרגש, הוא האמת.
האנשים האלה מאוד מאמינים בדרמה, בקיצוניות, בדברים שגדולים מהחיים.
האנשים האלה מועדים תכופות להרוס את החיים שלהם, וכמובן גם את הפסיכותרפיה.
 
להפוך דברים לגדולים יותר ממה שהם, ולהסתמך אך ורק על מה שמרגישים זו אחלה דרך לברוח מהמציאות ולחפש ניסים שיפתרו את כל הבעיות – במקום לבנות את עצמך אישית, מקצועית וכלכלית, לדוגמא, ועל הבסיס הזה לבנות אהבה וזוגיות טובות, חזקות ויציבות.
אנשים כאלה מחפשים תכופות אהבה וזוגיות, ומקווים שאלו יצילו אותם, ויעזרו להם לבנות את עצמם אישית, מקצועית וכלכלית, וחבל – משום שלפעמים התהליך הוא הפוך.
 

מתי להתייאש ולוותר על הטיפול

לא חראם?
לא קרה לכם שהסתכלתם אחורה ואמרתם: 'למה עזבתי ככ מהר'?
 
כשמתחילים תהליך פסיכותרפיה עדיף להקציב מראש פרק זמן, ובפרק הזמן הזה לעשות, אבל באמת, את כל מה שאפשר – בלי תירוצים, בלי להתעצל, בלי לפחד, בלי לדחות.
ואחכ, אם מה שרציתם זה לא קורה, ללכת ולברר למה.
רק אם לא קיבלת תשובה מספקת, או חזון חליפי, אפשר לוותר –
אפשר להחליף פסיכותרפיסט/ית, אבל אסור לוותר על החלום!
 

בטיפול פסיכותרפיה לומדים לקחת אחריות על הבחירות שלנו

אני פסיכותרפיסטית. אני לא פסיכולוגית.
יש אנשים שמעדיפים ללכת לפסיכולוגים – וזה בסדר.
מה שחשוב זה – שבשורה התחתונה, נכיר בכך שכל אחד מאיתנו בוחר את מי שילווה אותו, למי הוא הולך לפסיכותרפיה, עם מי הוא מתייעץ, אצל מי הוא הולך ללמוד.
זו המשמעות של 'עשה לך רב' – אנחנו בוחרים מי יהיה ה'רב' שלנו, המורה שלנו, הפסיכותרפיסטית שלנו.
 
אני מכירה מישהי שהלכה שנים רבות לטיפול אצל אותה מטפלת, והיא סיפרה איך המטפלת לומדת ממנה, ואיך המטפלת מפיקה מהפגישות הרבה יותר ממנה.
היא העדיפה ללכת כל שבוע ולשלם הרבה כסף כדי שילטפו לה את האגו.
זה באמת יותר כייף מאשר להזיע, לפחד, ולעשות את מה שצריך כדי לשנות את החיים, אבל השאלה היא – האם זה באמת כדאי? האם זה באמת מה שאת רוצה?
 

כשלא מסכימים עם הפסיכותרפיסט/ית

הפסיכותרפיסטית בשום פנים ואף פעם לא תמיד צודקת ו/או יודעת הכל!!!
מובן מאליו, לא?
ובכל זאת – אם בחרתי לבוא למישהי/ו, ולשלם לה/ו כדי ללמוד אצלה/ו, לדעתי, עדיף לעשות מה שאומרים לך, (כמובן, כל זמן שהדבר אינו פוגע בך ו/או באחרים), בלב שלם.
מותר לשאול, תמיד, הכל, אבל כדאי לעשות את זה אחרי שבדקת, ניסים ועשית.
כדאי להשוות את התוצאות, ורק אז להחליט – האם היה כדאי או לא?
 

סיכום: שביעות רצון מטיפול פסיכותרפיה ומהפסיכותרפיסטית

אם אני מרוצה מהתוצאות בטיפול פסיכותרפיה, אז לפעמים –

• אפילו שלא נעים לי
• אפילו שזה נראה לי מופרך
• אפילו שאני לא מבינה איך זה עובד

כדאי אולי להמשיך?
 
ואם לא?
אז כאמור, להתייאש ולוותר, אבל לא על תהליך ההתפתחות האישית, אלא על אותה פסיכותרפיסטית כמורת הדרך ומלווה של החיים שלי.
 
אפשר תמיד ליצור איתי קשר בלינק הזה
© מיכל רון, פברואר 2010