למה קשה ככ לדעת מה התסמינים לדיכאון

תסמיני הדיכאון לעתים קרובות לא ככ ברורים משום שתכופות דיכאון זה בעצם כעס.
הוא אולי מתבטא בעייפות, אבל העצבנות כמעט תמיד נלווית אליו. כלומר: מדובר בתסמינים מבלבלים של הדיכאון.
 

זיהוי תסמינים לדיכאון בילדות

כל ילד נורמאלי כועס מתישהו, כמו שכל מבוגר נורמאלי כועס לפעמים.
מה שקובע תכופות אם נפתח תסמינים לדיכאון או לא היא תגובת הסביבה לכעס שלנו כשהיינו ילדים.
לרוב האנשים סביבנו קשה לקבל את זה שאנחנו כועסים. אפילו היום. ואפילו כשהיינו קטנים. רק כשהיינו קטנים היה יותר קל להפחיד אותנו ולהפעיל עלינו מניפולציות, וכך למדנו כל מיני שיטות מה לעשות עם כעס – שיטות שאחכ הפכו לתסמינים של דיכאון.
 
אז כשהיינו ילדים, והיו מנסים להשתיק את הכעס שלנו, למדנו

• לכעוס עוד יותר;
• לא לכעוס;
• להרוס כאילו-לא-בכוונה (פאסיב-אגרסיב);
• להיות חולים במקום לכעוס;
• ועוד, ועוד.

 
חוץ מהאופציה הראשונה – שגם היא מתפרצת תכופות בתקופות של דיכאון, כל האופציות האחרות מבטאות התחלה מוקדמת של תסמינים לדיכאון – כשאנחנו מפנים את הכעס פנימה, במקום החוצה – על מי או מה שהכעיס אותנו.
 

איך מפתחים תסמינים לדיכאון

במקור, דיכאון הוא בדרך כלל אנרגיה של כעס שנחסמה, ואז היא מופנית כלפי עצמנו.
כילדים, אם למדנו שאסור לנו לתעל את האנרגיה שלנו כדי לפרוץ באמצעותה את מה שמגביל אותנו (חוקי הבית, זמנים, וכד'), האנרגיה הזו לא תתפוגג – משום שאנרגיה לא סתם נעלמת, אלא היא מתועלת למקום אחר – פנימה, ושם היא הרסנית ומתבטאת כדיכאון.
כשהכעס נתקל במחסום שלא מאפשר לו להתבטא (אם כשכעסת כילד צעקו עליך, לדוגמא) עולה תיסכול כתוצאה מחוסר אונים. התסכול והכעס הם טובים, והם באו לעזור לנו לפרוץ את המחסום לכעס. רק כשהם נכשלים עולים חוסר האונים והדיכאון.
 
בהדרגה, אנחנו מתחילים להשתמש באנרגיה שלנו – המודעת והזמינה, כדי לדכא את האנרגיה האחרת שלנו – הכעס לא מודע.
ואז לא נשארת לנו אנרגיה פנויה כדי לקום בבוקר, לעבוד, לתקשר עם אנשים, לעשות דברים שאנחנו אוהבים, ובאופן כללי – להנות מהחיים.
 
ולמה זה כל-כך מסובך לרפא?
כי אנחנו לא מודעים.
 

התפרצות תסמינים לדיכאון בהמשך החיים

פעם, המחיר על הכעס היה כל-כך נורא שבחרנו להפסיק לכעוס.
או במלים אחרות – בחרנו לעולם לא לראות יותר את הכעס.
כשהיינו ילדים זה אולי עבד – קיבלנו מספיק אהבה שעזרה לנו להתגבר על הכעס, ואולי גם לא היו לנו כאלה מצבורים גדולים של כעס כמו שיש לנו כיום, לאחר כמה עשרות שנים של אגירת כעסים.
לכן היום אנחנו משלמים את המחיר על הכעסים שלא כעסנו: אין לנו אנרגיה זמינה, ואנחנו סובלים מתסמינים של דיכאון – בגלל דיכוי האון, הכוח והכעס שלנו.
 

טיפול טבעי בתסמינים של דיכאון

אז בכל זאת יוצאים מדיכאון?
מתחילים לעבוד על כעס.
אפילו אם אנחנו לא כועסים, או לא מרגישים את הכעס.
עדיף, כמובן, לעשות את זה בהדרכה של מנחה, אבל אם רוצים לעשות את זה לבד - כמה שיטות יעילות לעשות את זה מופיעות, למשל, במאמרים שלי על כעס – צריך רק לעשות חיפוש באתר.
בקיצור – מאוד כדאי לעשות הרבה ספורט ולכתוב הרבה לעצמנו, בלי לשלוח לאף אחד!
 

2 דברים להזהר מהם כשמטפלים לבד בתסמינים לדיכאון

כשמתחילים לפגוש את הכעס זה נראה כאילו הוא לא ייגמר לעולם, כאילו האנרגיה הזו עלולה לגרום לנו להחריב את העולם כולו.
וזה לא נכון.
עבודה עם מנחה יכולה לעזור לנו לעבור את השלב הזה מהר יותר.
אבל עד אז במקום התסמינים לדיכאון שמהם סבלנו מופיע הכעס הראשוני, וכעס הוא חוויה מאוד לא נעימה – ככ לא נעימה עד שבצורה לא מודעת אנחנו מעדיפים אפילו את הדיכאון על פני הכעס. אבל חבל לוותר – כי כשמתחילים לעבוד על הכעס תסמיני הדיכאון מתחילים להעלם, וככל שעובדים יותר ומרפאים את הכעס, כך גם הוא הולך ונעלם, ומופיעה יותר ויותר שמחה בחיים, טעם ומשמעות.
 
משהו נוסף שממנו צריך להזהר כשעובדים לבד על תסמינים לדיכאון היא הסכנה שנכנס לדרמות – ומזה צריך מאוד להזהר.
דרמות עלולות להיות אופן שחרור הרסני של כעס, וכמוהו, גם הן עלולות להחריב מערכות-יחסים, וחבל.
במקום – עדיף לשבת ולכתוב לעצמנו עד שהכעס עובר. זה יכול לקחת כמה שעות, או ימים, ובמקרים מאוד קשים – אפילו שבועות וחודשים, אבל בסוף זה עובר, ומשאיר אותנו חזקים, מאוזנים ומאושרים יותר, חופשיים גם מתסמיני הדיכאון וגם מהכעס.
 

סיכום: דיכאון: תסמינים וטיפול

אם התסמינים לדיכאון נראים לך מוכרים, יכול להיות שכדאי לך להתחיל לעבוד ולתרגל כדי להשתחרר מהמועקה הרגשית – בעצמך, או בפסיכותרפיה.
בהדרגה, עם הזמן ועם העבודה, תרגישי בשינוי. מנסיוני בעבודה עם אנשים - כשעובדים יום-יום אפילו רק למשך 10 דקות, אפשר להרגיש את השינוי תוך שבועיים – שלושה.
בהדרגה, ה'דלי' של הכעס מתחיל להתרוקן, יותר ויותר אנרגיה נהיית זמינה עבורנו, כדי להשתמש בה בחיי היום-יום, והתסמינים לדיכאון הולכים ונעלמים.
שיהיה לך בהצלחה (:
 
ואם את רוצה ליצור איתי קשר או לשאול עוד שאלות – תמיד אשמח לענות בלינק הזה
© מיכל רון, יולי 2008