דיכאון וכעס – למה ככ קשה לטפל בדיכאון

שלחי לחברה

2 סוגים של דיכאון

במהלך עבודתי נתקלתי בשני סוגים עיקריים של דיכאון.
הראשון נחווה כדיכאון, אך למעשה מדובר בכעס. לכן קראתי לו 'דיכאון של כעס'.
הסוג השני, נחווה לעתים כדיכאון ובדידות, אך תכופות גם כבלבול, כשהאדם מאבד את החיבור שלו עם מה שטוב עבורו ועבור חייו, והוא עסוק מאוד בויכוח פנימי לגבי מה 'נכון'. לסוג השני קראתי 'דיכאון של פוסט טראומה'.
 
השאלה הרלבנטית בשני המקרים היא – איך יוצאים מהם?
 

התאבדות היא דיכאון של כעס

במסורת הפסיכולוגית מקובל שדיכאון מסתיר לעתים תכופות כעס.
התאבדות, שהיא מעשה אלים – כלפי עצמינו, היא דוגמא לכך. בדרך כלל חושבים על התאבדות כאקט של דיכאון – כשלא רוצים יותר לחיות. בעצם, זה אקט של כעס – רצח.
 
כעס היא אנרגיה שמבקשת לצאת החוצה, להדוף את מי שחדר לגבולות שלנו, לשים קץ למצב שמפריע לנו, וכד'.
אם אנחנו משוכנעים – ברמה המודעת או הבלתי מודעת שאסור לכעוס, שהכעס מזיק, או אם אנחנו פוחדים לכעוס, תכופות אנחנו נדכא את הכעס שלנו ונדחיק אותו, ואז נחווה את הכעס בצורה של דיכאון.
 

אבחון של דיכאון שהוא בעצם כעס

איך נדע שאנחנו אכן עושים זאת? איך נדע שהדיכאון שלנו הוא לא בעצם כעס שאנו מדחיקים אותו?
תשובה: אם אנחנו תמיד נחמדים כי תמיד טוב לנו, סימן שאין בנו כעס. אבל אם אנחנו אף פעם לא כועסים אלא תמיד שקטים, תמיד נעימים, אף פעם לא מרימים את הקול, ובכל זאת מרגישים רע – סימן שאנחנו מדחיקים את הכעס שלנו, ומונעים מהאנרגיה הזו לפרוץ החוצה.
איך אני יודעת? פשוט, כי אין דבר כזה אף פעם לא לכעוס. לכעוס זה אנושי כמו לאהוב. כל אחד ואחד לפעמים כועס, כמו שכל אחד לפעמים נכנס לדיכאון.
 

אין לי כוח: סימן של דיכאון שהוא בעצם כעס

אותה חסימה של הכעס ודחיקתו פנימה דורשת אנרגיה מרובה. אם נדבר במונחי אנרגיה חשמלית, למשל – אם יש בי 60 וואט של אנרגיית כעס המבקשת לצאת החוצה, אך אני נמנעת מלהוציא אותה, סימן שאני צריכה לפחות 61 וואט של דיכוי עצמי כדי להדחיק את אנרגיית הכעס הזו ולמנוע ממנה לפרוץ החוצה. מדובר בסה"כ ב- 121 וואט של אנרגיה שאיננה יוצאת החוצה ואיננה פועלת בעולם, אלא היא כלואה בתוכי. היות והכעס כל הזמן מנסה להתפרץ, אזי כל הזמן צריך להדחיק אותו, וכך יוצא שבמשך כל החיים כמות מסויימת מהאנרגיה שלנו 'מתבזבזת' על דיכוי של כעס, ולא נשאר לי יותר כוח לחיות – וזהו דיכאון.
 

פסיכותרפיה של דיכאון וכעס

כאשר מדובר בהרבה אנרגיה של כעס מדובר גם בהרבה אנרגיה של דיכוי עצמי, הדחקת הכעס והכחשתו, ולמעשה – בהרבה אנרגיה שלנו שאיננה זמינה עבורנו, משום שהיא 'עסוקה' בלהיות אנרגיה של כעס שמנסה לפרוץ החוצה ואנרגיה של דיכוי שמדחיקה את אנרגיית הכעס.
את אותו בזבוז ואבדן של אנרגיה אנחנו חווים כמצב של חוסר אנרגיה, העדר שמחה, אפתיה וחוסר פעילות, או במלים אחרות – דיכאון.
הפתרון, אם כן, הוא ללמוד לעבוד עם הכעס!!! עד שלא נפסיק לפחד מהכעס ולדכא אותו במקום לפרוק אותו בצורה מיטיבה נמשיך לסבול מדיכאון.
רק כאשר נלמד לפרוק את הכעס בצורה מיטיבה ובונה תשתחרר לפתע כל אותה אנרגיה של כעס, ביחד עם אנרגיית הדיכוי שהדחיקה את אנרגיית הכעס, וכוחן המשותף יהפוך זמין עבורנו ליצירה, פעולה, עבודה, מערכות יחסים, וחיים.
 
מאמרים על שליטה בכעסים
©מיכל רון, ינואר 2007
 

מאמרים קשורים: 
שלחי לחברה
הצהרה: מיכל רון איננה פסיכולוגית, ושרותי הייעוץ מתבססים על ידע אישי ונסיון של 15 שנים. יש לראות את הכתוב באתר זה כהצעה בלבד, ובשום אופן אין לראות בו תחליף לטיפול מכל סוג שהוא.
WhatsApp icon by Icons8