אהבה עצמית זה משהו שאת יכולה ללמוד!

העצה הכי ראשונה שאני נותנת בדרך לפיתוח אהבה עצמית, היא לעשות פעם ביום משהו טוב לעצמנו. ועדיף משהו ממש קטן. קטן, אבל שנוגע.
לדוגמא: להקשיב לשיר שאנחנו אוהבים. ולתת את זה לעצמנו כמתנה.
 

מוזיקה ואהבה עצמית כטיפול בדכאון 

אהבה עצמית היא גם לטפל בעצמנו מתוך חמלה, אהבה וסבלנות.
לדוגמא: כשעצובים, או אפילו בתור טיפול בדכאון – כדאי להקשיב למוזיקה ולקרוא את מילות השירים. זו אחת התרופות הכי אפקטיביות, ולא סתם המוזיקה ככ פופולארית. באופן אינטואיטיבי ומתוך הנסיון אנחנו יודעים עד כמה זה עוזר, ופונים למוזיקה מעצמנו כדי להעצים את האהבה העצמית וכדי לטפל בדיכאון ולרפא אותו.
לכן, אולי, ההקשבה למוזיקה ככ פופולארית בגיל ההתבגרות – גיל שאנחנו לומדים בו לראשונה לאהוב את עצמנו כאנשים בוגרים, גיל שמחפשים בו רעיונות חדשים, וגיל שהוא מאוד קשה רגשית ועלול לעורר דיכאון. בגיל הזה מוזיקה ושירים הם הם אולי התרופה האולטימטיבית – לנפש.
עוד קצת על גיל ההתבגרות יש בלינק הזה. 
 

סיכום: מוזיקה כמתנה של אהבה עצמית

נזכרתי בבוקר בשיר של אלטון ג'והן שאני מאוד אוהבת:
YELLOW BRICK ROAD,
גם בגלל המלים.
 
די הופתעתי לקרוא שאת המלים שלו כתב ברני טופין.
אז הלכתי לחפש על ברני טופין בנט, וגיליתי שבעצם הוא כתב המון מהשירים המפורסמים של אלטון ג'ון.
אחד השירים שהוזכרו היה YOUR SONG.
זכרתי שאהבתי מאוד את השיר הזה, ולא הצלחתי להזכר בו.
רק 2 שורות מתוכו זכרתי.
אז נכנסתי ליוטיוב וחיפשתי את הגירסא עם המלים,
והן ככ רלבנטיות, וככ תומכות אהבה עצמית, שהייתי חייבת להביא אותן כחלק ממאמר.
להקשיב פעם ביום לשיר הזה, ולשיר אותו לעצמנו, כשיר אהבה לעצמנו, זו דוגמא מצויינת לתירגול אהבה עצמית.
 
אז הנה:  השיר שלך.
 
©מיכל רון, יוני 2013