הפרעת אישיות – טיפול רגשי וטיפול נעים

הפרעת אישיות נוצרת כשילוב של רגשות ודפוסי התנהגות

כשמדברים על הפרעת אישיות נדמה לנו שמדובר במשהו מאוד ברור, אבל בעצם, אפשר להבין הפרעת אישיות בדרך אחרת לגמרי, שמבוססת על מה שקרה לנו מבחינה רגשית, וצורת ההתנהגות שבחרנו כתגובה לרגשות האלו.
למשל: לכולנו יש צורך ראשוני להגיש בטוחים. אם הצורך הזה אינו מסופק באופן כרוני – למשל, משום שאמא שלנו סובלת מחרדות, נוצר כאב רגשי כרוני המתבטא בחרדות, ובפחד מפני חוויות נוספות הכרוכות בפחד. במקרים קיצוניים אפשר זה עלול להתפתח להפרעת אישיות, אבל בעצם מדובר במצב כרוני של חרדה ובביטחון עצמי נמוך.
באותו האופן, אם מישהי לא זכתה לתשומת הלב לה היתה זקוקה בילדות, היא עלולה לפתח דפוסים כדוגמת ביישנות (פחד מתשומת לב, משום שזו מעלה אל פני השטח את תחושת הכאב הכרוני), ריחוק וניכור (כדי שתשומת הלב תגיע אך ורק אל פני השטח, ולא אל הרבדים הרגשיים העמוקים), אובססיביות (רדיפה אחר תשומת לב), וכד'. כשהרגשות האלה מגיעים למצבים קיצוניים ויוצרים התנהגויות קיצוניות, הם מכונים בשם הפרעת אישיות – הפרעת אישיות נמנעת, או הפרעת אישיות תלותית.
 

איך מאבחנים הפרעת אישיות

בדרך כלל, אנחנו מודעים לאותם תהליכים רגשיים הקשורים לצרכים, לכאב ולפחד אך ורק כאשר הם הופכים לבעיות התנהגותיות כדוגמת הפרעת אישיות. כל זמן שההתנהגויות הן לא בטווח הקיצוני, אנחנו לא נכנה אותן בשם הפרעת אישיות, אלא נתייחס אליהן כאל ביישנות, ניכור, או אובססיביות, ונגיד שזה אופי.
הדרך לרפא הפרעת אישיות, אופי או דפוסי התנהגות כרוניים הינה באמצעות תהליך ריפוי רגשי.
 

תהליך ריפוי של הפרעת אישיות

הדרך לרפא הפרעת אישיות המתבטאת בדפוסי התנהגות כרוניים וקיצוניים הינה על-ידי התחברות מחודשת לרגשות ולצרכים שיצרו מלכתחילה את הפרעת האישיות.
תהליך שכזה כרוך, כמעט תמיד, במעבר דרך הפחד והכאב הכרוניים שמתעוררים ברגע שאנחנו מטפלים בצלקות הרגשיות מהעבר, ולכן תהליך שכזה הינו תכופות מפחיד או כואב מאוד ברמה הרגשית. מאידך, תהליך שכזה יכול גם להיות אפקטיבי מאוד, ונוכל ממש משבוע לשבוע לראות שינוי בהפרעת האישיות שבאנו לרפא. למרות שנכאב או נפחד בזמן הפגישה, אנחנו נחווה אותם כפחד או כאב 'טובים' ומרפאים, ונרגיש כיצד אותם פחד וכאב תורמים להרגשתנו הטובה ומעצימים אותנו על חשבון הפרעת האישיות שכוחה ירד.
 

טיפול בהפרעת אישיות עי הילינג

טיפול רגשי בהפרעת אישיות עלול להיות מאוד מפחיד או מאוד כואב – וזו סיבה מספיק טובה להרבה אנשים להימנע מכזה טיפול. החדשות הטובות הן שאפשר לעתים תכופות לעזור מאוד למצב גם עי אמצעים אחרים. אפשר לטפל בהפרעת אישיות עי הילינג, ואז הטיפול הוא מאוד נעים, לא מפחיד ולא כואב. דפוסי התנהגות קיצוניים כמו אלה של הפרעת אישיות יכולים מאוד להתמתן, והמצב שלך יכול מאוד להשתפר גם בלי לעבור בצורה מודעת דרך כל אותם פחד וכאב שיצרו את הפרעת האישיות.
גם אם הטיפול בהפרעת אישיות עי הילינג לא ירפא לחלוטין את הפרעת האישיות, הוא יכול לשפר את המצב בצורה כזו שהוא חוזר שוב להיות נסבל. הטיפול בהילינג יכול גם לתת לך את הכוחות שחסרו לך כדי לטפל בהפרעת האישיות בצורות נוספות, גם כאלה שמפחידות או כואבות יותר מבחינה רגשית.
עוד חומר על טיפול בהילינג להפרעת אישיות יש בלינק הזה.
 
 

בין הפרעת אישיות ואופי יש רצף

בתור דוגמא ניקח ילדה שהאמא שלה עובדת שעות רבות, עסוקה מאוד, או סתם, לא כל-כך פנויה אליה רגשית. הצורך הראשוני של הילדה הזו בקרבה ובתשומת לב עלול שלא לזכות בסיפוק. החוויה היא חוויה כואבת של נטישה ושל חוסר אונים או יאוש – משום שלמרות מאמציה הרבים (בכי, חיוכים, ושאר מיני נסיונות למשוך את תשומת לבה של האם) הצרכים שלה נותרו בלתי מסופקים. עד כאן עדיין לא מדובר בהפרעת אישיות.
כתוצאה מכאב הנטישה וחוסר האונים נוצר פחד. את אותו הפחד מכנים בפסיכולוגיה 'חרדת נטישה' – הפחד מלהישאר שוב לבד, או 'צורך בשליטה' – הפחד מלהיות שוב במצב של חוסר אונים. גם כאן עדיין לא מדובר בהפרעת אישיות. הפרעת אישיות מתפתחת אם בגלל פחד הנטישה אותה הילדה תפתח תסמינים קיצוניים של הצמדות או תלותיות. בעצם, יש פה רצף בין אופי ובין התפתחות של הפרעת אישיות. היא עלולה להפוך ל'ילדה טובה' כדי שלא יעזבו אותה, ולהגיע עד התנהגות אוטומטית וקונפורמיסטית, או שהיא יכולה להיות מסוייגת ומרוחקת – לא לתת לאף אחד להתקרב, כדי שלא לכאוב כשהם עוזבים, או לעזוב מערכות יחסים לפני שעוזבים אותה, במה שקרוי הפרעת אישיות נמנעת.
הפחד מחוסר האונים עלול להתבטא בדפוסי שליטה שונים כמו שתלטנות ופעלתנות יתר, שבמקרים קיצוניים עלולים להיתפס כמאניה, או בנטיה לכעסנות - כאשר יש איום באובדן שליטה – ואז עלולים לתייג אותה כסובלת מהפרעת אישיות פרנואידית.
 

טיפול רגשי בהפרעת אישיות

תהליך הריפוי של אשה כזו יכלול התחברות לרגשותיה – בין אם מדובר ברגשות שעולים בגלל מציאות חייה הנוכחית, ובין אם מדובר ברגשות הקשורים לארועים שהתרחשו בעבר. בין הרגשות האלה יתפסו מקום רב האכזבה שעולה במקרים של נטישה או פרידה, או הבדידות שהיא חווה בחיי היומיום – כדי לרפא את חרדת הנטישה; תחושת הכשלון, הפחד ותחושת חוסר הערך שהיא חווה כשהיא אינה מצליחה לשלוט על הדברים המתרחשים, וגם, כמובן תחושת הכעס על כל אותם כאב ופחד שלכאורה אינם נגמרים.
ברגע שאדם מסוגל לקחת אחריות על רגשותיו ופשוט להרגיש אותם, במקום להיות מופעל על ידם כמו בובה על חוטים, הוא עוזב בהדרגה את הפרעת האישיות, והופך לאדם שמסוגל לתפקד בצורה נורמאלית בחברה.
תהליך החוויה של כל אותם רגשות הינו תהליך כואב, אך ככל שמתנקז הכאב הראשוני שעלה בגלל הצרכים הבלתי מסופקים כך יורדת רמת הפחד, שמטרתו הראשונית היתה להמנע מן הכאב, ואז גם הדפוסים של הפרעת האישיות 'מתרככים' ובהדרגה אפשר להשתחרר מהם – להיות פחות תלותית או ילדה טובה מפחד שיעזבו אותה, ולוותר על הפרעת האישיות התלותית, להיות פחות מסוייגת עד לריפוי הפרעת האישיות הנמנעת. אולי כשהיא תראה עד כמה באמת נפגעה בילדות היא תוכל לוותר על לראות את הפגיעה והסכנה האלו בכל מקום, ולהרגיע את הפרעת האישיות הפרנואידית. גם מקרים קיצוניים, כמו הפרעת אישיות אנטי סוציאלית, יכולים להיות מאוד מושפעים לטובה מהרשות לחוות את הכעס הנורא שהצטבר במשך כל אותן שנים של סבל.
ככל שאותה אשה משתחררת מדפוסי ההתנהגות האלה היא הופכת פתוחה יותר לקירבה ומוכנה יותר לקבל אהבה ותשומת לב בחיים הנוכחיים שלה, ואפילו לספק את אותם צרכים ראשוניים שלא זכו להיות מסופקים בילדותה.
 
©מיכל רון, דצמבר 2005

מאמרים קשורים: 
הצהרה: מיכל רון איננה פסיכולוגית, ושרותי הייעוץ מתבססים על ידע אישי ונסיון של 15 שנים. יש לראות את הכתוב באתר זה כהצעה בלבד, ובשום אופן אין לראות בו תחליף לטיפול מכל סוג שהוא.