נכון שלא כדאי להעלב?

כשאנחנו מסתכלים על זה, רובנו יכולים לראות שכמעט תמיד אין שום הגיון בלהעלב.
זה לא כייף ולא מועיל לאף אחד. (אלא אם כן אנחנו בקטע של פאסיב אגרסיב ופולניות, שזה, לדעתי, גם מאוד לא כייף ולא כדאי, לפחות בטווח הארוך.)
 
ובכל זאת אנחנו נעלבים.
 
אז איך להפסיק?
 

עלבון הוא כמו פצע

מה שאני אומרת למי שאני עובדת איתו זה ש -
 
אם אני אגע לך ביד, סביר להניח שלא יכאב לך.
אבל אם יהיה לך פצע זה כן יכאב לך.
 
משמע -
 
הכאב אינו נובע מכך שנגעתי בך, אלא מכך שהיה לך פצע.
 
סיים סיים (SAME SAME) -
כשאנחנו נעלבים זה לא כי אידיוט X או Y אמר או עשה משהו,
אלא כי לנו היה שמה פצע.
 

לרפא את העלבון

לכן צריך קודם כל להגיד לאיש הזה תודה - כי הוא גילה לך איפה יש לך פצע,
ואז לשבת לבד ולראות איפה כואב ולמה -
כי אני באמת מאמינה שמה שהוא אמר זה נכון?
כי זה מזכיר לי ארוע כואב כלשהו?
איפה שם הפצע?
ואז לרפא אותו - בסבלנות, בחמלה, באהבה עצמית.
 
© מיכל רון, נובמבר 2007