כעס קשור למודעות עצמית?

רובינו חושבים שהדבר הטוב ביותר לעשות עם כעס הוא להוציא אותו או לפרוק אותו על האנשים שמכעיסים אותנו.
הדבר נכון רק לעתים רחוקות – כאשר נדרשת מאתנו פעולה מיידית בעולם החיצוני, כדי להדוף איום מיידי שמסכן אותי.
אבל אם מישהו סתם מרגיז אותי בהתנהגותו, ולא נשקפת לי ממנו סכנה מיידית ומוחשית, עדיף לי להרגע, להסיק מסקנות, לקבל החלטות ולבצע אותם, ללא קשר לאדם שעורר את כעסי.
 
בשני המקרים האלו, הדורשים תגובה ופעולה שלנו בעולם החיצוני, הכעס הינו תגובה הולמת, המתעוררת מתוך מטרה להדוף מאתנו את מי או את מה שגורם לנו כאב וליצור שינוי במצב.
 

כעס נוצר מכאב, ומשקף פצעים מן העבר

אך בדרך כלל הכאב שאנו חשים ושמעורר את כעסינו אינו נובע מגורם חיצוני כלשהו שלכאורה גרם לנו כאב, אלא מדובר ב'טריגר' שעורר כאב עתיק ונושן.
כך למשל, אם יגעו לי ביד לא יכאב לי. אבל אם יש לי פצע באותו המקום אני ארגיש כאילו שפגעו בי, ואכעס.
באותו האופן, התנהגות מסויימת לאו דווקא תעורר את כעסי. אך אם כבר נפגעתי בעבר מהתנהגות דומה הרי שיש לי שם 'פצע' רגשי, ואני ארגיש שפוגעים בי.
 

דוגמא לכעס בגלל שלא שמים אלי לב

לדוגמא – אם מישהו מתרברב ליידי, אין סיבה לכעס. התרברבות היא התנהגות של אדם הזקוק לתשומת לב, ומנסה להשיג אותה כמעט בכל מחיר. אך אם בעבר נמנעה ממני תשומת לב שהייתי זקוקה לה בגלל שהאדם שאמור היה לדאוג לי היה זקוק בעצמו לתשומת לב רבה, ולא היה פנוי להעניק לי תשומת לב, הרי שנותר לי 'פצע' רגשי בגלל אותו העדר של תשומת לב. ואם אחת מההתנהגויות של אותו אדם בעברי שהיה זקוק לתשומת לב היתה התרברבות, הרי שכיום, למרות שההתרברבות אינה מכוונת כלפי, כל רברבן בסביבה יקפיץ אותי, יכעיס אותי או יעצבן אותי, כי הוא יפתח מחדש את אותו פצע נושן.
 

סיכום: השימוש בכעס למודעות עצמית

למה זה טוב? איך הכעס יכול להועיל לך?
אם מסכימים על כל מה שכתבתי כאן, אז אפשר להשתמש בכעס כזרקור המצביע לי על פצעים ישנים – כדי לרפא אותם!
כך, כאשר משהו או מישהו מעורר את כעסי, במקום לבזבז את האנרגיה שלי על פעולה בעולם החיצוני, אני יכולה לקחת קצת זמן לעצמי ולבדוק – למה אני כועסת? איזה כאב התעורר? איך זה קשור להיסטוריה האישית שלי? ממה אני פוחדת? וכד', שאלות שיכולות לכוון אותי ל'פצעים' רגשיים ישנים שעוד לא הגלידו, ואז, לאחר ששבו אותם פצעים והתגלו, או עלו אל פני השטח באמצעות הכעס, אני יכולה לרפא אותם באמצעות התנהגות מיטיבה ותומכת שנמנעה ממני בנסיבות בהן נוצר ה'פצע'.
 
אם תרצי לגלות עוד על הפצעים שגורמים לך לכעוס – ולרפא אותם,
אני כאן בשבילך
© מיכל רון, פברואר 2007