פרשת אמור: איך יוצרים מודעות עצמית

פרשת אמור: תקציר

ביום שבת הקרוב אני נושאת את דבר התורה בבית הכנסת, על פרשת אמור.
פרשת אמור מדברת על נושאים שונים, שכאילו אין ביניהם קשר – דיני טהרה ואישות של כהנים (ויקרא כא 1 – כב 16), דיני קורבנות (שם כב 25-17, 33-29) וחגים (שם כג), ולבסוף מוזכר דיון לגבי עונשו של אדם שקילל את ה', ומובאים כמה חוקים כדוגמת דין רוצח, או "עין תחת עין, שן תחת שן" (שם כד 23-10).
לכאורה, מדובר בפרשה די טכנית, העוסקת בפרטים קטנים – גם אם חשובים, ועל כן גם מוכרים.
 

צדק חברתי ונר תמיד בפרשת אמור

בין הנושאים משולבים עוד כמה נושאים – דינים הומניים, כדוגמת האיסור להקריב חיה שטרם מלאו לה שבוע ימים (שם כב 27-26), והאיסור להקריב חיה ואת בנה באותו היום (שם כב 28). דינים אלו משולבים בדיני הקורבנות.
גם  ההוראה לעזור את הלקט והפאה לעניים היא בבחינת צו הומני וחברתי, והיא מופיעה לאחר הדיון בשבועות – חג הקציר (שם כג 22).
הדיון בנר התמיד (ויקרא כד 4-1) מופיע לאחר הדיון בחגי ישראל.
 

הנושא של פרשת אמור: יצירת מודעות עצמית

שוב, לכאורה – פרשה טכנית ומשעממת.
אז שאלתי את עצמי: מה הנושא? מה הרעיון?
וגיליתי שמתחבא פה נושא חשוב – מודעות עצמית.
 
פרשת אמור מגדירה את המודעות העצמית כזמן שמחוץ לזמן, זמן שמחוץ לחיים,
זמן שמוקדם למחשבה על החיים, והוא מופרד מהם.
כמו מדיטציה, כמו 'אני חושב, משמע – אני קיים' – עצם החשיבה על משהו מגדירה את קיומו, כמו מטה-דיסקורס – שיח על אודות השיח.
 
אז איך יוצרים מודעות עצמית?
פרשת אמור הזו מגלה לנו איך!
 

רוחניות בתנך: יצירה של מודעות עצמית

אומרים עשה לך עיתים לתורה – וזה מה שהפרשה הזו יוצרת. היא מגדירה זמנים, מקומות ואמצעים שבאמצעותם אפשר 'לקחת פסק זמן', ולחוות משהו שונה מחיי החולין של היומיום – משהו שאפשר לכנותו מודעות.
ואלו הם:
זמנים של מודעות עצמית - הם החגים.
מקומות של מודעות עצמית – הוא המקדש, המקום בו פוגשים את הכהנים – המורים והמדריכים, ובו מקריבים את הקרבנות.
 

אמצעים של מודעות עצמית ורוחניות בתנך

טהרה. בתחילה – טהרת הגוף. כמו חלונות – שאם הם מלוכלכים לא ניתן לראות דרכם, כך אם הגוף 'מלוכלך', העיניים לא מסוגלות לראות דבר מעבר לפיזיות.
זה יכול להיות רחצה פשוטה, וזה יכול להיות ניקוי רעלים של היום.
מוסר ואנושיות הם בבחינת טהרת הנפש. אדם שמשקר אומר ללא מודע שלא שאינו מוכן לראות את האמת, אדם שמוותר על הרגישות לסבל של זולתו מוותר גם על הקשר עם הרגש והנפש שמחברים אותו למודעות.
תירגול, למשל: תירגול נדיבות – בבודהיזם הטיבטי ראשית התירגול הוא תירגול נדיבות. התורה מציעה לעשות זאת באמצעות הקרבת קורבנות, פאה ולקט.
הוראה. תפקידם של הכהנים הוא להורות את העם. בתרבויות המזרח, למשל, קוראים להם 'גורו', והמורים האלה מייצגים את המודעות העצמית בעצם הוויתם.
 

סיכום פרשת אמור: הדרך למודעות עצמית

מטרתה הרוחנית של התורה היא לחבר אותנו עם האל באמצעות החיבור לעצמי עי מודעות עצמית, וקשה לעשות זאת במהלך חיי היומיום ועיסוק בענייני החולין הדוחקים.
כדי להתחבר לרוחני, לקדוש, לנפש ולאמת יש לקחת פסק זמן, זמן שהוא נפרד מהזמן, לפעמים מקום שנפרד מהמקום (בית כנסת, למשל), או אמצעים שהשימוש שלהם שונה מכרגיל – כסף שמוקדש לתרומה, למשל, או נר שמטרתו לאו דווקא מאור.
בפרשת אמור נותן לנו המחבר כמה רעיונות כיצד להתחבר לה' ולעצמנו באמצעות מודעות עצמית, ומזמין אותנו להוסיף עליהם רעיונות משלנו?
 
©מיכל רון, מאי 2012

הצהרה: מיכל רון איננה פסיכולוגית, ושרותי הייעוץ מתבססים על ידע אישי ונסיון של 15 שנים. יש לראות את הכתוב באתר זה כהצעה בלבד, ובשום אופן אין לראות בו תחליף לטיפול מכל סוג שהוא.