רגשות

מתי רגשות עלולים לפגוע בך

בוא נתחיל בזה שבעצם, אין דבר כזה רגשות שפוגעים. רגשות כשלעצמם אינם מזיקים או פוגעים בנו, רק ההתנהלות השגויה שלנו עם אותם רגשות עלולה לפגוע בנו או באחרים, וגם זה קורה אך ורק בשני מקרים: כשפועלים בגלל רגשות, וכשמדכאים רגשות.
 

נפגעים כשפועלים בגלל רגשות

כשעולה אצלנו רגש הוא צובע את כל תפיסת העולם שלנו. אנחנו רואים הכל דרך אותו הרגש, הוא צובע לנו את המציאות – ואז, לפעמים, אם מדובר ברגשות כמו כעס, אשמה, בושה, פחד, וכד', אנחנו עלולים להיפגע, ואפילו לפגוע באחרים. .
לדוגמא – מישהו עשה משהו, ואצלי עלה כעס. במקום לראות שמדובר ברגשות של כעס, שתלויים באיך שאני רואה את הדברים,  אני בטוחה שהרגשות שלי הם האמת ושאני צודקת, ואז, מתוך אותו הכעס, אני רבה ונלחמת עם אותו אדם, ויוצרת פגיעה גם אצלי וגם אצלו. הפגיעה יכולה להיות פגיעה ברגשות, או פגיעה אחרת.
כמו שאנחנו עלולים להיפגע ולפגוע בגלל רגשות של כעס, אנשים גם מוותרים בגלל רגשות של יאוש, נעלבים בגלל שעולים בהם רגשות של עלבון, או בורחים ומוותרים בגלל רגשות של פחד. נדמה לנו שזה מאוד הגיוני לוותר, ושיש לנו סיבה טובה – אבל בעצם אנחנו פשוט פועלים בצורה אוטומטית תחת שלטונם של רגשות הייאוש. נדמה לנו שזה באמת מעליב, ואנחנו נפגעים ובטוחים שזו האמת, ושוכחים שהכל תלוי בדרך שבה אנחנו תופסים את הדברים ומבינים אותם, שהרגשות שלנו צובעים את המציאות שאנחנו רואים, ושאולי מישהו אחר יכול לעזור לנו להרגיש לגמרי אחרת לגבי המצב, ולחסוך לנו את כל הבלגן ביחסים עם אנשים אחרים. ולבסוף – אנחנו שוכחים את ההבדל בין פחד ובין סכנה, ונמנעים מלעשות את מה שאנחנו הכי רוצים – רק בגלל רגשות. על זה כתבתי מאמר שלם – הנה הלינק.
 

דיכוי של רגשות והבעה של רגשות

רגשות הם דבר חזק מאוד. תכופות אנחנו עלולים להיפגע אם נעז להביע את הרגשות שלנו, ולכן כמעט כולנו מפנים לפחות חלק מהאנרגיה שלנו לדיכוי של רגשות. וכולנו חונכנו שלא להביע רגשות – אנחנו לא מרשים לילדים שלנו לכעוס כמה שהם רוצים, לבכות כמה שהם רוצים, או לפחד כמה שהם רוצים, כמו שלנו לא איפשרו לבטא את הרגשות שלנו בצורה חופשית.
לדוגמא – נניח שאני מאוד כועסת/נעלבת/נבוכה/פוחדת, או שעולים בי רגשות כלשהם. רובינו מאמינים שזה 'לא יפה' לבטא רגשות מסויימים, אולי אני פוחדת שזה 'יוריד לי נקודות', שזה מעיד על חולשה, אולי אנחנו פוחדים מתגובתם של אנשים אחרים אם נתוודה על הרגשות שלנו, או כל אמונה אחרת לגבי רגשות, ולכן אנחנו נמנעים מלבטא רגשות.
 
אין בעיה בלדחות ביטוי של רגשות לרגע הולם יותר. קצת להרגע לפני שמאווררים רגשות של כעס, או קצת להתאמן לפני שפועלים למרות רגשות של בושה, לדוגמא.
הבעיה עולה כשאני מתביישת ברגשות שלי, או חושבת שהרגשות שלי בלתי לגיטימיים או לא ראויים, ואז אני מדכאת לגמרי את הרגשות שלי, ולא פורקת אותם בשום מקום, אף פעם, ואפילו לא כשאני לבד.
דיכוי של רגשות הוא בעייתי משום שרגשות שנשארים בתוכנו לאורך זמן, בלא שיינתן להם פורקן הולם גורמים לנו נזקים רגשיים, פיזיים, חברתיים ורוחניים. בגלל אי ביטוי של רגשות עולים בנו מחלות ובעיות פיזיות, נוצרים מעצורים ביחסי אנוש, אנחנו חווים חוויה לא מלאה של החיים, ועוד.
 

מה עושים עם רגשות

הרגשות הם אולי הדבר שהכי מנהל אותנו, והכי קובע את איכות החיים שלנו, את הבריאות שלנו, ואת היחסים שלנו עם אנשים אחרים. מאידך אנחנו עלולים מאוד להיפגע ומאוד לפגוע בגלל רגשות, ולכן חשוב מאוד לדעת מה עושים עם רגשות – איך להתנהל עם רגשות כך שאנחנו ננהל אותם, ולא הם אותנו.
כיצד ניתן, אם כן, ללמוד ניהול רגשות?
השיטה הקלה והמהירה ביותר, כמובן, לטפל ברגשות שלנו היא לבוא לטיפול ברגשות, אבל יש גם שיטות אחרות, שיעזרו לך לטפל לבד ברגשות שלך, ולשפר את מערכות היחסים שלך עם אנשים אחרים.
 

תרגיל: טיפול עצמי ברגשות / להקשיב לרגשות שלי

את התרגיל הזה עושים בשכיבה או בישיבה. עדיף לכוון מראש שעון ל- 2, 3, או 5 דקות בהתחלה, ועם הזמן אפשר לעלות בהדרגה ל- 10 דקות.
מניחים יד על הבטן, ונושמים אל היד כך שהיא תעלה ותרד.
אפשר לשלב את התרגיל הזה עם מיני-תקשור: קוראים לכל הרגשות ורואים איזה רגשות באים, ומה יש להם להגיד לנו.
חשוב מאוד להקשיב לכל הרגשות. לא להגיב לרגשות, לא לבקר אותם ולא לשפוט אותם. רק לשמוע, להקשיב וללמוד, וכשהשעון מצלצל ונגמר הזמן – לקום וללכת. לא להמשיך 'להתבחבש' עם הרגשות שעלו, אלא רק לבוא ביום שלמחרת לאותו המקום ולהמשיך להקשיב לרגשות שלנו.
לפעמים בהתחלה לא יבואו רגשות בכלל – בשלב הזה חשוב לזכור שגם שעמום הוא רגש. אולי השעמום מנסה להגיד לנו שמספיק לו עם החיים האלה, שהוא רוצה שינוי?
לפעמים הרגשות שבאים מאוד חזקים, וקוראים לנו לעשות משהו. חשוב בזמן הזה שהקצבנו לעצמנו רק להקשיב לרגשות ולהרגיש אותם, לא לפעול לפיהם – אולי אני ככ כועסת על מישהו שבא לי להרוג אותו – אני ממש ממש לא אפעל במקרה הזה לפי הרגשות שלי. אבל אני כן רוצה להרגיש אותם, כי זו הדרך הכי יעילה לגרום לכעס הגדול לחלוף. כמו להקשיב למישהו שמאוד כועס – ככל שאקשיב לו יותר הוא יגמור לבטא את רגשות הכעס שלו, וירגע.
עם הזמן, נוכל להיות כל הזמן מודעים לרגשות שלנו, ולהרגיש את כל מה שעובר עלינו, והעולם שלנו יהיה רגוע יותר, ומלא יותר בצבע, ברגשות, בצחוק, במשמעות, בתבונה ובמשחק.
 
שיהיה בהצלחה!!!
 © מיכל רון, מאי 2006 

מאמרים קשורים: 
הצהרה: מיכל רון איננה פסיכולוגית, ושרותי הייעוץ מתבססים על ידע אישי ונסיון של 15 שנים. יש לראות את הכתוב באתר זה כהצעה בלבד, ובשום אופן אין לראות בו תחליף לטיפול מכל סוג שהוא.