סליחה מוחלטת לפי קולין טיפינג - השאלון המלא לעבודה עצמית

סליחה מוחלטת מרפאת כעס - על עצמך ועל אחרים.
דרך חדשה להתפתחות אישית ורוחנית. 

 

למה לסלוח? למה לרפא כעס?

הבעיה עם כעס היא שכל זמן שאנחנו כועסים, כל זמן שאנחנו צודקים, כל זמן שאנחנו מתעקשים על כך שנעשה לנו עוול, אנחנו נידונים בעצם להשאר באותו המקום הפגוע, במקום הקורבני.
אם אנחנו רוצים להמשיך הלאה בחיינו, צריך קודם כל לעזוב את העמדה הנוכחית של הקורבן הצודק. גם אם היא נכונה – היא לא תורמת לנו יותר, וכדאי לנו אולי להמיר את הסבל של היום בשביל עתיד טוב יותר, ונקי מכעס.
שוב – הדבר נכון גם אם אנחנו צודקים בכעס שלנו, גם אם באמת נעשה לנו עוול!!!

הטקסט בנוי כטופס, שאפשר לחזור עליו בכל פעם שחוזרות מחשבות הכעס על אדם מסויים או על רשימה שלמה של אנשים שעוד לא סלחנו להם.

סליחה מוחלטת וריפוי כעס

קולין טיפינג, שחיבר את שאלון סליחה מוחלטת בנה את תהליך הסליחה בחמישה שלבים.
השלב הראשון הוא לספר את הסיפור מנקודת המבט שלנו כרגע, שהיא נקודת מבט קורבנית.
השלב השני הוא להסכים לחווות את הרגשות שמתעוררים, שהם בדרך כלל רגשות מאוד לא נעימים, כדוגמת כעס.
בשלב השלישי אנחנו ממוטטות את הסיפור עי כך שמנתחים את הסיפור, מפרידים בין העובדות ובין הפרשנות שלנו. אנחנו רוצים למוטט את הסיפור, משום שכל זמן שאנחנו צודקים אין באמת אפשרות לסלוח.
זה לא שמה שאנחנו מרגישות לא נכון, או שנקודת המבט שלנו לא נכונה, אלא שנקודת המבט שלנו היא לא היחידה האפשרית, וכל זמן שמתבצרים בה אין אפשרות לסלוח ולהמשיך הלאה בחיינו.
בשלב הרביעי לומדים לנסח את הסיפור מחדש. בעצם, אנחנו משנות את התפיסה שלנו לגבי מה שקרה, כי לראשונה אנחנו מסוגלים לראות את מה שקרה כנסיון אישי, כשיעור המיועד לצמיחה אישית ורוחנית.
בשלב החמישי אנחנו יוצרות את השינוי בחוויה שלנו לגבי מה שקרה במישור הרוחני, השכלי, הרגשי והגופני - ברמת תאי הגוף. ובשלב הזה קורים ניסים (:
 

סליחה מוחלטת – גליון עבודה

כלי לטרנספורמציה אמיתית של צער והתמרמרות
תאריך                   גליון מספר             ארוע/אדם
כדי לעגן את השינוי במלואו, יש לקרוא בקול רם את מה שאני כותבת
 

לספר את הסיפור – מה שקרה לך, למה את כועסת

בשלב הזה אנחנו מספרות את מה שקרה לנו. זה המקום לשפוך על הנייר את כל מה שמטריד אותנו.
1.המצב שלגביו אני מוטרדת ו/או נרגזת הוא:
(לספר את הסיפור מנקודת המבט של קורבן, הדפוס הישן)
2א.עימות עם X: אני מוטרדת או כועסת עליך מפני ש
2ב.בגלל מה שעשית, או מה שאת/ה עושה, אני מרגישה 
(הרגשות האמיתיים שלי)
 

לאשר את האנושיות שלי, לחוות רגשות כדרך לאהבה עצמית

בשלב הזה אנחנו לומדות לראות מה בדיוק אנחנו מרגישות – כעס? עלבון? השפלה? אנחנו לא רק לומדות לראות מה אנחנו מרגישות, אלא גם לקבל את זה, ובעצם – לאהוב את עצמנו.
3.אני מכירה ברגשות שלי ומקבלת אותם באהבה. אני לא שופטת אותם יותר. מותר לי להרגיש את מה שאני מרגישה.        מוכנה!  (פתוחה/ספקנית/לא מוכנה)
4.אלה הם הרגשות שלי! אף אחד לא יכול לגרום לי להרגיש דבר. הרגשות שלי משקפים את הדרך שבה אני רואה את המצב.                   מוכנה!  (פתוחה/ספקנית/לא מוכנה)
5.אי הנוחות שלי משרתת אותי כסימן שאני מונעת אהבה מעצמי ומX. שפטתי, פיתחתי ציפיות, רציתי שX  ישתנה, וראיתי בX   אי שלמות.
(לפרט את השיפוטים, הציפיות וההתנהגויות שמצביעים על כך שרציתי ש X  ישתנה.)
 

למוטט את הסיפור כדי לסלוח

בשלב הזה אנחנו מפרידות בין העובדות ובין הפרשנות, וזה מאפשר לנו פתח לראות את מה שקרה באור אחר – כדי שנוכל לשחרר את מה שקרה, ולהמשיך הלאה בחיינו.
6.כעת אני מבינה שעל מנת לחוות את הסיפור יותר לעומק, הנשמה שלי עודדה אותי ליצור סיפור גדול יותר מהאירוע או מהמצב, אם ניקח בחשבון רק את העובדות. עתה אני יכולה לשחרר את האנרגיה שמקיפה את הסיפור שלי עי הפרדת העובדות מהפרשנויות שהמצאתי עליהן.
(לרשום את הפרשנויות העיקריות, ולהקיף בעיגול את רמת הרגש והקשר שיש לי כעת לגבי כל אחת מהן.)
 
הפרשנויות שהמצאתי בקשר לאירוע                רמת הרגש כעת
                                                          גבוהה / בינונית / נמוכה / אפסית
                                                          גבוהה / בינונית / נמוכה / אפסית
                                                          גבוהה / בינונית / נמוכה / אפסית
                                                          גבוהה / בינונית / נמוכה / אפסית
 
7.האמונות השליליות המרכזיות שהמצאתי על סמך הסיפור, או אלה שגרמו לסיפור. (לסמן את אלה שנוגעות אלי)
א.אני אף פעם לא מספיקה.
ב.זה לא בטוח בשבילי להיות מי שאני.
ג.אני תמיד אחרונה או זו שנשארת בחוץ.
ד.אנשים תמיד נוטשים אותי.
ה.זה לא בטוח בשבילי לדבר.
ו.הייתי צריכה להיות בן.
ז.לא משנה כמה אני משתדלת, זה אף פעם לא מספיק.
ח.החיים לא הוגנים.
ט.מוטב לא להיות חזקה / מצליחה / עשירה / חברותית.
י.אני לא שווה.
יא.אני לא ראויה.
יב.אני חייבת לציית או לסבול.
יג.אחרים יותר חשובים ממני.
יד.אני לבד.
טו.אף אחד לא יאהב אותי.
טז.אני לא ראויה להיות נאהבת.
יז.אף אחד לא נמצא בשבילי.
יח.אמונה אחרת....
 

להיפתח לעיצוב מחדש – לראות את הדברים אחרת ולשחרר

עכשיו מתחיל החלק הרוחני של הסליחה, החיבור לנשמה שלנו, והאפשרות האמיתית לסלוח, ואולי אפילו לראות את מה שקרה כמתנה.
8.אני מבינה כעת שנשמתי עודדה אותי ליצור את האמונות האלה כדי להעצים את תחושת הנפרדות שלי, כדי שאוכל לחוות אותה יותר לעומק, למען הצמיחה הרוחנית שלי. עכשיו, כשאני מתחילה לזכור את האמת אודות מי שאני, אני מרשה לעצמי לשחרר את האמונות האלה. אני שולחת אהבה והכרת תודה לעצמי ולX  על יצירת חווית הצמיחה הזו.         מוכנה!  (פתוחה / ספקנית / לא מוכנה)
 

לשים לב לתבנית, ולראות את השלמות שבחיים

זה השלב שבו אנחנו לוקחות מחדש את הכוח שלנו כמי שבוראות את החיים שלנו. זה השלב שמאפשר לנו ללמוד, לגדול, ולהתפתח. לפעמים זה שלב מאוד לא פשוט.
9.אני מכירה בכך שהתבונה הרוחנית שלי יצרה בעבר סיפורים שדומים במרכיבים שלהם וברגשות שמעורבים בהם לסיפור הנוכחי, וזאת כדי להעצים את החוויה הרגשית של נפרדות שנשמתי רצתה בה. אני רואה בכך הוכחה שלמרות שאינני יודעת איך או למה, הנשמה שלי יצרה גם את המצב הזה, כדי שאלמד ואצמח. (לרשום סיפורים דומים וחוויות רגשיות דומות למה שפירטתי בסעיף 2ב, ולשים לב למרכיבים המשותפים לכולם.)               מוכנה!  (פתוחה / ספקנית / לא מוכנה)
10.אני מבינה כעת שאני נעשית מוטרדת ונרגזת רק כאשר מישהו מהדהד בתוכי את החלקים שבי שהכחשתי או דיכאתי, ואז הקרנתי אותם עליהם. כעת אני רואה את האמת שיש באימרה 'אם אני מבחינה בזה – יש לי את זה'. זה אני במראה!      מוכנה!  (פתוחה / ספקנית / לא מוכנה)
11.X  משקף עבורי את מה שאני צריכה לאהוב ולקבל בתוכי. תודה! X על המתנה הזאת. כעת אני מוכנה לקחת את ההשלכה הזאת בחזרה כ'שלי', כחלק מהצל שלי. אני אוהבת ומקבלת את החלק הזה בתוכי.           מוכנה!  (פתוחה / ספקנית / לא מוכנה)
12.גם אם אינני מבינה את הכל, אני מבינה כעת שאת/ה ואני קיבלנו בדיוק את מה שבחרנו בתת המודע שלנו, ורקדנו ביחד ריקוד, למען שנינו, כדי להביא אותנו למצב של תודעה ערה.             מוכנה!           (פתוחה / ספקנית / לא מוכנה)
13.כעת אני מבינה ששום דבר שאת/ה X  עשית אינו טוב או רע. כעת אני יכולה לשחרר את הצורך להאשים אותך, או כל אדם אחר. אני משחררת את הצורך להיות צודקת בסיפור הזה. אני מוכנה לראות את השלמות שבמצב הזה, ממש כמות שהוא.   מוכנה!  (פתוחה / ספקנית / לא מוכנה)
14.אני מוכנה לראות שלא משנה מדוע, המשימה שלי או 'חוזה הנשמה' שלי הכילו חוויה כזאת, ושייתכן שאת/ה ואני הסכמנו לרקוד את הריקוד הזה ביחד, למען שנינו, בחיים האלה. אם הדבר הוא לטובתנו הגבוהה ביותר, אני משחררת אותך ואותי מהחוזה הזה.   מוכנה!  (פתוחה / ספקנית / לא מוכנה)
15.אני משחררת מהתודעה שלי את כל הרגשות (כפי שפורטו בסעיף 2ב):  ....
 

הצהרה לגבי הסיפור שלי וניסוח מחדש – לחיות את החיים מחדש

בשלב הזה, בעצם, אנחנו מוכנות לאמץ גישה חדשה למה שקרה לנו, גישה שמעצימה אותנו, ומשחררת אותנו להמשיך הלאה ולבנות לעצמנו הווה ועתיד טובים יותר.
16.הסיפור שבסעיף 1 הוא סיפור הקורבן שלי, שהיה מבוסס על תבנית המציאות הישנה שלי. (תודעה הקורבנות). כעת אנסה תפיסה חדשה של הסיפור הזה (ניסוח מחדש), מתוך העמדה המועצמת החדשה שלי. אתבסס על ההבנות שחוויתי כאשר עבדתי על גליון העבודה הזה. (זו יכולה להיות הצהרה כללית שאני יודעת שהכל מושלם, או הצהרה שמכילה דברים מיוחדים לסיפור שלי – כמובן, אם אני אכן רואה מהי השלמות בסיפור הזה. לעתים קרובות קשה לראות את זה. יש להזהר לא לרשום ניסוח מחדש המבוסס על מונחים של העולם האנושי. יש לשים לב לכל תזוזה חיובית בגוון הרגשות שלי.                אני מבינה כעת ש...
 

קליטת סיפור מחדש – סליחה מוחלטת, אמונה בה' ואהבה עצמית

בשלב הזה כבר מרגישים הרבה יותר טוב, כי מתחילה לראשונה האפשרות לראות שוב את עצמך כאדם טוב, ולהאמין שיקרו לך דברים טובים.
אם עדיין את לא מסוגלת להרגיש כאן סליחה אותנטית – סימן ש'דילגת' על אחד השלבים הקודמים. אולי קשה לך לקבל את מה שנאמר קודם? אולי את לא מסכימה עם מה שנכתב? אולי אינך מבינה איך זה יכול להיות?
אם זה נשאר המצב – את מוזמנת לפנות אלי  michal@michalron.co.il  
17.אני סולחת לעצמי לגמרי, (שמך הפרטי), ואני מקבלת את עצמי כאדם אוהב, נדיב ויצירתי. אני משחררת את הצורך להיאחז ברגשות וברעיונות של חסר ושל מוגבלות, שקשורים לעבר. אני משחררת את האנרגיה שלי מהעבר, ומשחררת את כל המחסומים שיש לי ביחס לאהבה ולשפע שיש בחיי. אני בוראת את חיי ואני מלאת כוח ועוצמה להיות שוב מי שאני, לאהוב ולתמוך בעצמי ללא תנאי, בדיוק כמו שאני, בכל עוצמתי ובכל המופלאות שלי.
18.כעת אני מתמסרת לכוח העליון, ואני נותנת אמון בכך שהמצב הזה יתפתח באופן מושלם ובתיאום עם ההשגחה האלוהית ועם החוק הרוחני. אני מכירה באחדות שלי ובחיבור שלי עם המקור שלי. שיקמתי את הטבע האמיתי שלי, שהוא אהבה, וכעת אני משקמת את האהבה ל X. אני עוצמת את עיני כדי לחוש את האהבה שזורמת בחיי, וכדי להרגיש את השמחה שנוצרת כשמרגישים אהבה ומבטאים אותה.
19.מכתב של הערכה והכרת תודה לך X:
בעשותי את גליון העבודה הזה, אני, (שמך הפרטי), סולחת לך, X, סליחה מוחלטת, מפני שאני מבינה כעת שלא עשית שום דבר רע, וכל דבר מתרחש על פי הסדר האלוהי. אני מברכת אותך על נכונותך לתרום להתעוררות שלי (תודה!), ואני מכבדת את עצמי על נכונותי להשתתף בהתעוררות שלך. אני מכירה בך ומקבלת אותך בדיוק כפי שאתה.
20.תזכיר לעצמי:  אני מכירה בכך שאני ישות רוחנית שחווה חוויה רוחנית בגוף אנושי. אני אוהבת את עצמי ותומכת בעצמי, בכל ההיבטים של האנושיות שלי. 
 
תורגם עי מיכל רון, בהנחיית ד"ר מיכאל קונסטנטינובסקי
 
 

מאמרים קשורים: 
הצהרה: מיכל רון איננה פסיכולוגית, ושרותי הייעוץ מתבססים על ידע אישי ונסיון של 15 שנים. יש לראות את הכתוב באתר זה כהצעה בלבד, ובשום אופן אין לראות בו תחליף לטיפול מכל סוג שהוא.